תרמו שיעורים לילדים אוקראינים
תרמו את תרומתכם על מנת לעזור לאוקראינה
All Right הוא בית ספר בינלאומי לשפה האנגלית לילדים עם שורשים אוקראיניים, עם נציגים באיטליה, ספרד, פולין, אמריקה הלטינית ורומניה. מזה 5 שנים אנחנו עוזרים לילדים מ-18 מדינות ללמוד אנגלית.
מתחילת המלחמה באוקראינה, אנו פועלים להבטיח שהעובדים האוקראינים שלנו ובני משפחותיהם בטוחים וששיעורי האנגלית ימשיכו להתנהל כרגיל. בהזמנת שיעורים בבית הספר שלנו, אתה תומך בחברה שלנו, כמו גם במורים ובעובדים שלנו, שחלקם נשארו באוקראינה.
בנוסף לרכישת שיעורים, ניתן גם לתרום כסף עבור שיעורי אנגלית לילדים אוקראינים. אנחנו מעבירים שיעורים כאלה במתכונת קבוצתית ופרטנית.
הם זקוקים לעזרתכם
איליה בן 10. הוא לומד בבית הספר All Right כבר 3 שנים עם מורים שונים מאוקראינה, רוסיה והפיליפינים. הוא למד כבר יותר מ-100 שיעורים. הוא ילד סקרן ומרבה לשאול שאלות. "אמא, אני לעולם לא אשכח את צפירות הסירנה. זה קצת מפחיד, אבל אני בוגר, נכון? טוב שיש לנו מרתף. האם אי פעם נחזור לקייב?"
מיכאילו בן 7. הוא רק התחיל ללמוד אנגלית בבית הספר All Right. כשעזב את עיר הולדתו חרקוב במהלך ההפצצה, אמר: "אמא, תבטיחי לי שנראה את אבא בקרוב ונחזור הביתה כי אני רוצה לגור רק באוקראינה"
שלום לכם! שמי קירילו ואני בן 9. אני לומד אנגלית וספרדית בבית הספר כבר יותר משנה. למדתי יותר מ-150 שיעורים בסך הכל. אני אוהב כל דבר שקשור לכוכבי לכת ובעלי חיים, ואני אוהב לטייל. הטיול המתוכנן שלי לוינה בוטל אבל למרות זאת אני נמצא רחוק מהבית. אני אפילו לא יודע מה אני מרגיש לגבי זה. אני מאמין שהשלום יגיע בקרוב ואנחנו נוכל להמשיך ולתכנן דברים ופשוט ליהנות מהחיים.
ליובה, פדיה ואחיו הצעיר לוקה הם חברים מאז שנולדו. ליובה לומדת ב-All Right כבר כמה שנים. היא תמיד סיפרה לבנים על השיעורים שלה בצורה כל כך מעניינת שהם גם רצו לנסות ללמוד אנגלית באינטרנט, למרות שהם לא התעניינו קודם לכן. בגלל המלחמה באוקראינה, החברים עזבו את בתיהם ליתר ביטחון. כעת הם מבלים את כל זמנם יחד, מקשיבים לשיעורים המקוונים אחד של השני על מנת ללמוד יותר ומציירים דגלים אוקראינים מתוך אמונה בניצחון כי הם לא יאהבו דבר יותר מאשר לחזור הביתה בהקדם.
מריה, בת 8. חיינו השתנו באופן קיצוני ביום אחד: סירנות, קולות פיצוצים ומטחי ארטילריה, הסתתרות במרתף קר בחורף... יומיים לאחר מכן ילדים אפילו הפסיקו לבכות, כשהם התעוררו באמצע הלילה על מנת לרוץ למרתף. הם למדו לארוז תוך דקות ואפילו לארוז את כל חיות המחמד... אחרי שבוע של חיים במרתף, הוחלט לעבור לאזור שקט יותר באוקראינה. הדרך הייתה קשה, המלחמה לא הרפתה, היא רדפה אותנו - היו תקיפות טילים ופיצוצים בכל מקום בו עצרנו למנוחה בלילה... עכשיו, כשאנחנו במקום בטוח, אנחנו מנסים לעשות משהו שהיינו עושים בחיים הנורמליים שלנו שמלפני המלחמה... למשל, לחדש את הלימודים. על מנת להסיח את דעתינו להתמיד מנטלית ולהמשיך לעודד את המגינים שלנו לניצחון.